> מלחמת העצמאות בחזיתות השונות > חזית המרכז
> מלחמת העצמאות > מלחמת העצמאות בחזיתות השונות > חזית המרכז

שיירת חולדה
תקציר

עקב המצב החמור בירושלים, הוחלט לארגן שיירת אספקה נוספת, אף על פי שלאחר שני הכישלונות שצויינו לעיל, לא היו עוד משאיות משוריינות. רוכזו 26 משאיות, שמחציתן היו אמורות לפרוק מטענן בירושלים, והשאר נועד לגוש-עציון. השיירה שקעה בבוץ, הותקפה קשות, סבלה אבדות כבדות ולא הצליחה להגיע לירושלים.

עקב המצב החמור בירושלים, הוחלט להעלות משאיות אספקה נוספות לעיר למרות כשלונות של כמה שיירות קודמות. ב-31/3/48, בשעות הבוקר, יצאה שיירה גדולה של 26 משאיות, 4 אוטובוסים ו-7 משוריינים, מחולדה לכיוון ירושלים, ועליה חיילי הגדוד הרביעי. כמה משוריינים ופלוגה של סטוצקי מהגדוד החמישי צורפו לשיירה כדי לאבטח את הקטע שבין חולדה לוואדי סראר. על השיירה ועל כוח האבטחה פיקד עמוס חורב, ואל משוריין הפיקוד שלו הצטרפו גם מפקד הגדוד הרביעי ומפקדו החדש של הגדוד החמישי, שאול יפה.
הבוקר היה גשום והדרך בוצית. השיירה נתקעה כבר בקרבת היישוב ונתגלתה לאויב. היא הותקפה קשות ליד חולדה הערבית על ידי מאות ערבים מ"צבא ההצלה הערבי", ומהלגיון הערבי שבאו מרמלה עם משוריינים. בין התוקפים היו גם אנשי חסן-סלמה שחנו בחולדה הערבית ומתנדבים עיראקים ממחנה ואדי-סראר. לאחר שש שעות של לחימה וניסיון לחלץ את המכוניות מתוך הבוץ, ולאחר שגם טרקטור שהופעל תחת אש על ידי שאול יפה (שנפצע בפעולה) לא הצליח בכך, ניתנה הוראה לסגת חזרה לחולדה. עיקר המאמץ היה בחילוץ מכוניות ששקעו בבוץ ובהוצאה מאולתרת של לוחמים רגליים, להגן עליהן ולהשיב אש לתוקפים.
שניים ממשורייני הגדוד שהגנו על המכוניות ועסקו בחילוץ תחת אש, נפגעו ושקעו בבוץ גם הם, מבלי שיכלו לפרוץ את טבעת המתקיפים המתהדקת סביבם. כשהתרבו הפצועים במשוריינים, והסיוע מכוחותינו הקרובים בושש להגיע, החליט מפקדו של אחד המשוריינים, יורם טרבס, לפוצץ אותו על יושביו. לפי דברי חברים שהיו באזור, אמר יורם טרבס הפצוע, בקשר: "שלום לכם חברים, הערבים הקיפו אותנו, אני פצוע ומפוצץ את עצמי עם המשוריין." וכן: "אנחנו לא נלך בשבי, אנחנו נתאבד".
שיירה זו, שלימים נקראה "שיירת חולדה", גבתה מחיר כבד של הרוגים ופצועים. בשיירה נפלו 19 לוחמים, 18 נהרגו במקום ואחד נפצע אנושות ונפטר מפצעיו כמה ימים לאחר מכן. היא הייתה השיירה הראשונה שלא הגיעה לירושלים. מה שגרם לכישלון היה, כנראה, צירוף של כמה דברים: יציאה לדרך בשעות היום, הכנות לקויות, פיקוד לא אחיד ובחלקו לא מנוסה בהגנה על שיירות, בוץ כבד בדרך העפר, ומאמץ מוגזם שלא לוותר על המכוניות שנתקעו ובכך לסבול אבדות כבדות.
הדרך לירושלים נשארה חסומה. אך חל שינוי בתפיסת הפיקוד העליון: לא עוד ליווי צמוד בלבד של השיירות, אלא פריצת דרך ותפיסת משלטים בצידי הדרכים.



מידע נוסף

מושגים מקושרים
הגדוד החמישי - גדוד "שער הגיא" (חטיבת הראל)
הגדוד הרביעי

ספרים מקושרים:
"דרך השיירות והמאבק על הדרך לירושלים"
דרך אש, הגדוד החמישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות
לזכרם - פלח בן-ציון וארביב אבישי
ספר הפלמ"ח, 2 כרכים
עצמאות - אוגדן, חוברת מס' 1, השיירות לירושלים במארס 1948
רומק
שיירות לירושלים
שלמה קמחי

סרטים מקושרים:
השבוע לפני 25 שנה, פרקים 14-24
כנס הפורמנים בבית הפלמ"ח
כנס הפורמנים בבית הפלמ"ח

עדויות מקושרות:
אורי בן ארי - עדות אישית
גדוד הפורצים - סיכומי קרבות
הפורמנים
הפלמ"ח בירושלים בתש"ח
חברות בפלמ"ח - ציפי נריה
חטיבת "הראל" בתש"ח
יצחק ארד - תקופת השירות חטיבת "הראל"
יצחק לוי - עדות אישית
לפלמ"ח - לא זכור לי איך הגעתי
משה כצנלסון - עדות אישית
סיפורה של תמר אהוביה
עמי ליבנה - זכרונות מתקופת הגדוד הרביעי
פלי"ם וקרבות הראל בסביבות ירושלים
פעילות הפלמ"ח בירושלים בתש"ח
קרב חולדה
קרבות הגדוד הרביעי - שמואל חנין מספר
קרבות תש"ח באזור ירושלים
שיירת חולדה - כשלון הליווי הצמוד
שיירת חולדה 31 מרץ 1948

19 נופלים מקושרים
מאגרי מידע
ראשית הפלמ"ח
מאבק בבריטים
מלחמת העצמאות
פירוק הפלמ"ח
פלמ"ח והתיישבות
מחשבה צבאית
יחידות ומבנה ארגוני
חברות בפלמ"ח
תרבות והווי
תרומת הפלמ"ח ומורשתו